אז הגינה מוכנה לשתילה.
היינו הבוקר במשתלה, התרשמנו מהשתילים והעציצים, ותכננו מה ניקח הביתה כשיגיעו שתילים טריים (אפילו לקחתי שני עציצים ירוקים יפהפיים הביתה), ובעלי עכשיו הופך את האדמה ומערבב אותה עם קומפוסט משובח.
אבל מכאן ועד לשתול דברים בגינה עצמה?!? תשמעו זה יותר מסובך ממה שחשבתי.
אנחנו לא מפסיקים להתווכח על מה ואיך וכמה אנחנו רוצים לשתול. איפה בדיוק זה יהיה? כמה זה יכול להתפתח?, האם יהיה לנו כוח להתעסק עם זה אח"כ בגיזום או לא?, כמה מכל דבר אנחנו רוצים?... אוף! רק רציתי להרגיש קצת אדמה, ולקום בבוקר לגלות עוד ניצן של משהו ולהתפעל. למה זה כזה מסובך!?
אני הכנתי שרטוט קטן של האידאל שלי , אחרי שבעלי הפציר בי שאני חייבת לתכנן הכל לפני השתילה:
יש לנו חצר גדולה, אבל היא מחולקת, והחלק הגינתי שמיועד לשתילת הירקות הוא מאוד קטנטן ( כ- 5- 6 מ"ר), ואני מודעת למגבלות הגודל, אבל כל מה שרציתי מלכתחילה הוא לשתול דברים "בקטן". מעט נענע, מעט עגבניות שרי קטנות ופלפלים, ידעתי מראש שזה יהיה קטן, וככה תכנתי את זה. ועכשיו בעלי אומר לי שאני משוגעת, ואני לא מבינה שחלק מהדברים משתלטים, וגדלים בפראות, שלא יהיה לי כוח או זמן להתעסק בזה, ושאי אפשר לתכנן גינה בחלקות קטנות, וצריך ערוגות ערוגות. (מה שהופך את זה למאוד לא אישי בעיני), ועכשיו, בגלל זה, הוא מתבאס להמשיך להפוך את האדמה. אוף, זה מכעיס. זה אמור להיות פרויקט משותף והגשמת חלום קטנה שלי, וזה הפך עכשיו לעיסה רטובה של בוץ ולמריבה מטופשת ומיותרת. :\
היינו הבוקר במשתלה, התרשמנו מהשתילים והעציצים, ותכננו מה ניקח הביתה כשיגיעו שתילים טריים (אפילו לקחתי שני עציצים ירוקים יפהפיים הביתה), ובעלי עכשיו הופך את האדמה ומערבב אותה עם קומפוסט משובח.
אבל מכאן ועד לשתול דברים בגינה עצמה?!? תשמעו זה יותר מסובך ממה שחשבתי.
אנחנו לא מפסיקים להתווכח על מה ואיך וכמה אנחנו רוצים לשתול. איפה בדיוק זה יהיה? כמה זה יכול להתפתח?, האם יהיה לנו כוח להתעסק עם זה אח"כ בגיזום או לא?, כמה מכל דבר אנחנו רוצים?... אוף! רק רציתי להרגיש קצת אדמה, ולקום בבוקר לגלות עוד ניצן של משהו ולהתפעל. למה זה כזה מסובך!?
אני הכנתי שרטוט קטן של האידאל שלי , אחרי שבעלי הפציר בי שאני חייבת לתכנן הכל לפני השתילה:
יש לנו חצר גדולה, אבל היא מחולקת, והחלק הגינתי שמיועד לשתילת הירקות הוא מאוד קטנטן ( כ- 5- 6 מ"ר), ואני מודעת למגבלות הגודל, אבל כל מה שרציתי מלכתחילה הוא לשתול דברים "בקטן". מעט נענע, מעט עגבניות שרי קטנות ופלפלים, ידעתי מראש שזה יהיה קטן, וככה תכנתי את זה. ועכשיו בעלי אומר לי שאני משוגעת, ואני לא מבינה שחלק מהדברים משתלטים, וגדלים בפראות, שלא יהיה לי כוח או זמן להתעסק בזה, ושאי אפשר לתכנן גינה בחלקות קטנות, וצריך ערוגות ערוגות. (מה שהופך את זה למאוד לא אישי בעיני), ועכשיו, בגלל זה, הוא מתבאס להמשיך להפוך את האדמה. אוף, זה מכעיס. זה אמור להיות פרויקט משותף והגשמת חלום קטנה שלי, וזה הפך עכשיו לעיסה רטובה של בוץ ולמריבה מטופשת ומיותרת. :\
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רציתי להגיד ש...