מבין שמיים קודרים של שיגרה מעייפת
ואלפי כלי רכב השועטים אל בלי אין,
האם עוד נראים אליו שבילי עפר לא בדרך לא מסומנת,
בהם ילד קט מקפץ קל רגליים?
ובין כל ענני העשן, וריח הבשר הנצלה ומדגדג את האף והקיבה,
האם הוא חש בריחם של פריחות חדשות ותינוקות רכים מול לבן השיבה?
האם מבין סבך אפור המסתיר השמיים של תוצרי הקִדמה המשתלטת,
האם הבחין הוא בקימוריך הדשנים, המעלים ירוק בכל אביב, או רוחות מבשרות השלכת?
אני רואה את כל אלה, נושמת אלי ריחות פרדסים,
משתהה עוד רגע מול יופיים של כל אגם או בריכה.
נופי המדבר האינסופיים של הנגב על כל צבעיו המשתנים
מול ירוק מנצנץ בטל של בוקר, בגליל פורח שכולו הבטחה
אני יודעת, מרגישה וחיה את כולך,
אך קשה שלא לתהות, כשמעלי הציפורים
אמרי, האם הכל נראה כך מלמעלה?
האם תדעי, כיצד מביט בך אלוהים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רציתי להגיד ש...