עם חיסון, בלי חיסון,
בתחילת החורף, באמצעו, או בסופו,
ולפעמים אפילו מספר פעמים באותו חורף -
הגוף שלי מריח ריח ראשון של גשם על אדמה צמאה ונכנס לכוננות ספיגה!
לא, לא של מים, כוננות ספיגת וירוסי השפעת. ומי שבא - ברוך הבא!
יש לי קרוב ל20 אפיונים שונים לשפעת הזו!
היא יכולה להתחיל בנזלת בלתי פוסקת, להמשיך עם צריבה בגרון, כזו שאי אפשר להירדם בגללה (אולי זה הפתרון לחיילים שנרדמים בשמירה!? כי באמת שאי אפשר!), ומנגד, היא יכולה להתחיל עם כאב חד בבליעה, שמשכים אותי בוקר אחד בלי התראה. אבל תמיד תמיד זה נגמר בסאגה של שיעול, שנמשך לפחות 4 ימים עד שבוע. (לפחות!) ומכאיב בכל שריר בגוף, גם אלו שלא קיימים בספרי האנטומיה שלי .
יש חורף? יש שפעת! זו אכסיומה! וזה באמת לא משנה מי ומה ולמה ואיך ומתי. זה קרה גם לפני שהתחלתי לעבוד בארגוני בריאות שונים, גם כשהייתי עם הרבה אנשים וגם כשהייתי לבד. שפעת היא שפעת, וממש לא מזיז לה אם קיבלתי חיסון או לא, אם הייתי ליד אנשים חולים או לא, ואם שמתי גרביים לפני שהתהלכתי ברחבי הבית. כל מה שמעניין אותה, הוא זרזיף הגשם הראשון, שניתז על האדמה היבשה, ומתחיל ליצור שלוליות שלוליות, עד לספיגה איטית ומחלחלת. ייתכן שעם הגשם יורד ממטר של וירוסים קטנים, שתופסים "טרמפ" על הטיפות הדקיקות, על מנת להגיע מהעולם של מעלה אלינו לעולם התחתון, שם, כבכל עולם תחתון, הם יכולים להתחיל לחגוג ולבצע את שיועד להם בחיים : לגרום לאנשים כמוני , לישון 24 שעות, רק כי אין להם שבב אחד של כוח בגוף על מנת להתרומם מהמיטה, מעבר לפעולות שלפוחית הכרחיות, וגם זה לפעמים נדחה מפאת חוסר יכולת.
אצלי, שום תיאוריה לא עובדת, ולא מחקרים יפים המודפסים על נייר כרום בדרכם לאיזה גיליון חדש ברפואה המודרנית המעודכנת ביותר. אצלי הדברים הרבה יותר בסיסיים ופשוטים:
חורף = שפעת ו שפעת = חורף.
ואפילו לא התחלתי לדבר על דלקת ריאות.
שנהיה בריאים.
בתחילת החורף, באמצעו, או בסופו,
ולפעמים אפילו מספר פעמים באותו חורף -
הגוף שלי מריח ריח ראשון של גשם על אדמה צמאה ונכנס לכוננות ספיגה!
לא, לא של מים, כוננות ספיגת וירוסי השפעת. ומי שבא - ברוך הבא!
יש לי קרוב ל20 אפיונים שונים לשפעת הזו!
היא יכולה להתחיל בנזלת בלתי פוסקת, להמשיך עם צריבה בגרון, כזו שאי אפשר להירדם בגללה (אולי זה הפתרון לחיילים שנרדמים בשמירה!? כי באמת שאי אפשר!), ומנגד, היא יכולה להתחיל עם כאב חד בבליעה, שמשכים אותי בוקר אחד בלי התראה. אבל תמיד תמיד זה נגמר בסאגה של שיעול, שנמשך לפחות 4 ימים עד שבוע. (לפחות!) ומכאיב בכל שריר בגוף, גם אלו שלא קיימים בספרי האנטומיה שלי .
יש חורף? יש שפעת! זו אכסיומה! וזה באמת לא משנה מי ומה ולמה ואיך ומתי. זה קרה גם לפני שהתחלתי לעבוד בארגוני בריאות שונים, גם כשהייתי עם הרבה אנשים וגם כשהייתי לבד. שפעת היא שפעת, וממש לא מזיז לה אם קיבלתי חיסון או לא, אם הייתי ליד אנשים חולים או לא, ואם שמתי גרביים לפני שהתהלכתי ברחבי הבית. כל מה שמעניין אותה, הוא זרזיף הגשם הראשון, שניתז על האדמה היבשה, ומתחיל ליצור שלוליות שלוליות, עד לספיגה איטית ומחלחלת. ייתכן שעם הגשם יורד ממטר של וירוסים קטנים, שתופסים "טרמפ" על הטיפות הדקיקות, על מנת להגיע מהעולם של מעלה אלינו לעולם התחתון, שם, כבכל עולם תחתון, הם יכולים להתחיל לחגוג ולבצע את שיועד להם בחיים : לגרום לאנשים כמוני , לישון 24 שעות, רק כי אין להם שבב אחד של כוח בגוף על מנת להתרומם מהמיטה, מעבר לפעולות שלפוחית הכרחיות, וגם זה לפעמים נדחה מפאת חוסר יכולת.
אצלי, שום תיאוריה לא עובדת, ולא מחקרים יפים המודפסים על נייר כרום בדרכם לאיזה גיליון חדש ברפואה המודרנית המעודכנת ביותר. אצלי הדברים הרבה יותר בסיסיים ופשוטים:
חורף = שפעת ו שפעת = חורף.
ואפילו לא התחלתי לדבר על דלקת ריאות.
שנהיה בריאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רציתי להגיד ש...